התזות בטון

בהתזה רטובה, הבטון מגיע מוכן ורטוב מהמפעל ונדחף בצינורות, מה שמבטיח תערובת הומוגנית ופחות אבק באתר. בהתזה יבשה, המים מתווספים רק בקצה הפיה. בניתאי עוגני קרקע אנו מעדיפים לרוב את השיטה הרטובה בזכות השליטה המדויקת בחוזק הבטון וצמצום הפחת (Rebound) במהלך העבודה.

הסיבים משמשים כ"זיון מפוזר" ומחליפים לעיתים את רשתות הפלדה המסורתיות. הם משפרים משמעותית את עמידות הבטון בפני סדקים, מגדילים את חוזק המתיחה והנגיפה, ומאפשרים לשכבת הבטון להיות גמישה יותר מול תנודות קלות בקרקע או לחצים הידרוסטטיים.

עובי השכבה נקבע על ידי המתכנן הגיאוטכני, אך לרוב מדובר בטווח של 10-20 ס"מ. במקרים של תמיכה ראשונית זמנית ניתן להסתפק בשכבה דקה יותר, בעוד שבקירות תמך קבועים או בשיקום מבנים מיושמות מספר שכבות עד להגעה לעובי הנדרש.

התזת בטון היא פתרון מצוין לאיטום, אך במקרה של נביעות מים משמעותיות, יש להתקין מערכת ניקוז (כמו צינורות "נשם") לפני ההתזה. הבטון המותז כולל מוספים מאיצי התקשרות המאפשרים לו להיצמד ולהתקשות במהירות גם בתנאי לחות, אך ניהול המים הוא קריטי למניעת היפרדות השכבה.